אירועי תיירות
יהדות בערבה - ינואר 2016 - תקצירי ההרצאות



מה בין קיימות, צדק ושוויון בישראל? מבט יהודי "ירוחמי" - מר מיכאל ביטון  
ליהדות יש חזון חברתי שהוא בשורה לאנושות בדמות חזון הנביאים, אנשי רוח והוגים אחרים אשר העלו על נס את התנאי המקדים לחברה ראויה שיש בה צדק, צדקה ומשפט.
מדינת ישראל נעה בעשרות השנים האחרונות בכיוון מנוגד והפוך לחזון זה. 
אנשי סביבה וקיימות מבינים יותר ויותר את הקשר בין ההון החברתי ומציאות הפיתוח בתוך הקהילה. קיימות אמיתית ופיתוח בר קיימא מותנים בהוגנות חברתית וצדק חלוקתי, ויש ביניהם זיקה.
על כך ועוד, ובהדגמה על העיר ירוחם, נשוחח יחדיו. 

"לכה דודי נצא השדה" – עולם הצמחים בשיר השירים (בשפה האנגלית) - הרב בנימין סגל 
"לכה דודי נצא השדה" (שה"ש, ז',י"א). לעומת המשפחה והקהילה המהוות מכשול למימוש האהבה האמיתית, הרי שהטבע מופיע כמקום, סמל, דגם והשראה לאהבה. 
מסע לכרם ולסמדר.

שירי א"י בני אלפיים שנה – נופי הארץ בעולם הפיוט - הגברת אילנה ביטון 
כתיבת שירים אודות נופיה הקסומים של ארץ ישראל על פירותיה, שביליה ומקורות המים שלה, אינה המצאה ציונית.
בלימוד משותף נפגוש תיאורים של נופי הארץ, תקוות וכיסופים אליה שהועלו על הכתב במחצית השנייה של האלף הראשון.
נשיר יחד מן השירים המוכרים ונגלה את שורשיהם הקדומים.

"כאפיקים בנגב" – מים במקורות היהודיים, אתיקה ואסתטיקה - הרבה פרופ' דליה מרקס 
התרבות היהודית צמחה כאן, בארץ ישראל, באזור שבו המים הם מקור חיים יקר ערך ומציאותם אינה מובנת מאליה. באקלים צחיח למחצה זה היו מפעלי המים לסימנן של הציוויליזציות האנושיות הקדומות שצמחו באזור. אלו שחיו בארץ, יצרו בה ונאבקו בה על קיומם, ידעו היטב עד כמה המים חיוניים ויקרים. 
בהרצאה נעסוק בשאלות של מוסר ואתיקה הקשורות במים.

"לעֹבדה ולשֹמרה": האם יש סתירה בציווי האלוקי? - הרבה פרופ' דליה מרקס 
בספר בראשית מסופר שאלוקים שם את האדם בגן עדן "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ". מה המשמעות של שני הציוויים האלה? האם יש מתח או אולי אפילו סתירה בין החיוב לעבוד את האדמה ובין החיוב לשמור עליה?
 מה בין הצרכים שלנו -  בני האדם ובין הצרכים של הטבע? במילים אחרות, האם עדיף לעולם בלי האדם? 

"בור ברבים מול בורות הרבים" או "מבור ברבים עד דליפת נפט בים" - הרב שאול דוד יודלמן 
 נצא מהמקורות לתוך שיחה על התהליך של התפתחות מודעות, פסיקה וחשיבה על אחריות סביבתית ב"ראש היהודי". דף מקורות שנשתמש בו נוצר לפני כעשור כחלק מיוזמה להגברת מודעות סביבתית בחברה הדתית. 

יהודים וחיות אחרות - ד"ר ג'רמי בנשטיין 
 על היחס בינינו לבין עולם החי, והקשר בין אחדות לאחריות. כמה תובנות מפתיעות ממקורות היהדות אודות שאלות אקטואליות מאתגרות - לרבות צמחונות / טבעונות...

מבט סביבתי על עשרת הדברות - ד"ר ג'רמי בנשטיין 
עשרת הדברות - מאושיות הציביליזציה המערבית -  הם השיא של פרשת השבוע השבת (פרשת יתרו). נוטים לחלק אותם בין מצוות בין אדם לחברו, לבין מצוות בין אדם למקום. אבל כל מדריך לחיים אתיים חייב לכלול גם התייחסות לעולם המופלא בו אנו חיים. קריאה אחרת ומחדשת בטקסט שלא מתיישן. שתי הרצאות.

אקו פמיניזם יהודי - הגברת שרה כהן  
איך נראה המפגש בין יהדות, פמיניזם וקיימות סביבתית? האם אפשר לדמיין אקו - פמיניזם יהודי?  היהדות המודרנית, בסוף המאה העשרים ותחילת המאה העשרים ואחת נאלצה להתמודד עם שתי תנועות הדורשות שינוי מהותי חברתי: התנועה הפמיניסטית והתנועה הסביבתית. בשתי התנועות האלה נשמעים קולות ביקורתיים כלפי דתות מערביות. יש גם קולות המעודדים שימוש במסורות דתיות ככלי לפתור בעיות חברתיות.  
נחקור יחד חלק מקולות אלו, וננסה לדמיין לעצמינו איך אפשר לבנות גישה אקו-פמיניסטית יהודית.

מדרש מחול "כי האדם עץ השדה"- הגברת דבי גולן והגברת קשת מרגלית 
"מדרש מחול" הוא לימוד ועיבוד של טקסטים יהודיים, מושגים וחגים במעגל השנה והחיים, פרשות השבוע ודמויות ומקורות מהתרבות היהודית - בשפת הגוף, בכלים של תנועה יצירתית ומחול. זוהי למידה חווייתית, המאפשרת חיבור אישי והפנמה,  ומזמנת גילוי ותובנות חדשות.  
בסדנה נתמקד בעצים – "כי האדם עץ השדה" – נצלול למקורות יהודיים על עצים ועל עצים ואדם מהתנ"ך, המדרש והספרות היהודית. נחפש את השורשים שלנו במורשת היהודית ובתוך עצמנו, נגלה מה מזין אותנו, מה עוזר לנו לצמוח ומהן שאיפותינו ומשמעות היותנו ניצבים בין ארץ לשמיים, על שאיפותינו. נעשה חימום והכרות בתנועה, נתנסה בתרגילי תנועה מונחית, חלקם בהשראת היוגה והמחול המודרני, בניסיון להעמיק הבנה ונתרכז גם בנשימה ובדיאלוג שבין עץ ואדם, חמצן ופחמן דו-חמצני, בינינו לבין סביבתנו.  לסיום, נלמד את אילן הספירות הקבלי בתנועה ונתבונן במשמעות הספירות לחיינו. 

אכילת בשר – "בל תשחית", צער בעלי חיים או בתיאבון? - הרב בנג'י גרובר 
במהלך ההרצאה נעיין ביחד במקורות מן המסורת היהודית המתייחסים לנושא ציד בעלי חיים ואכילת בשר הציד.

פסטורליה יהודית – רמח"ל ושאר חברים - מר ניר עמית 
נפתח בקריאת פסוקים מ"שיר השירים" ונראה כיצד "הפסטורליה" משובצת בפסוקים אלה. נדון במפגש בין האדם לתפאורת הטבע בהסתמך על מקורות יהודיים וספרות חול.
נראה כיצד הרמח"ל (רבי משה חיים לוצאטו) משתמש ב"דגם הפסטורליה" במחזה שהוא כתב "מגדל עוז" – מחזה פסטורלי איטלקי, ונתייחס לשירו של המשורר חיים נחמן ביאליק "בשדה". 

פרמקלצ'ר ויהדות - מר מארק נווה 
נתבונן במבט יהודי, תוך הבאת טקסטים, באתיקה של הפרמקלצ'ר , בהתייחסות לאנשים, לסביבה ולצדק חברתי. 
נלמד את הביטוי המעשי של תכנון סביבתי, תכנון מערכת בת קיימא המספקת את הצרכים שלנו מבלי לפגוע במערכת האקולוגית.
נכיר מקורות יהודיים השופכים אור על הקשר בין יהדות לפרמקלצ'ר.

מהות האדם –  תפישות רוחניות – קבליות - הרב אור זוהר 
נשוחח אודות מהות האדם מול הטבע והבריאה וחשיבה על שפע ואנרגיה רוחנית ומעשית. נדון כיצד משאבים רוחניים מצליחים לכונן את היחס בין האדם ובין  וסביבתו על פי מקורות היהדות והקבלה.
במפגש שלנו נחשף לתפישות יהודיות רוחניות המתייחסות למקור השפע בעולם ונותנות את הדגש על המשאב העיקרי הקיים למין האנושי, והוא רוחו של האדם עצמו. מתוך כך נתבונן במערכת יחסי הגומלין המתקיימת בין מקורות הפנימיים של הנפש לבין המשאבים החומריים הנתפשים כחיצוניים.
נשאל כיצד רואה המסורת היהודית, ובפרט זו הקבלית את יחסי הכוח בין רוח וחומר, וננסה לראות כיצד נקודת חשיבה זו רלוונטית לשאלת המשאבים העומדים בפני האדם בתקופתנו.

טבע השבת והטבע של דברים מדהימים - מר אלכס סיצלקי 
יום השבת מוקדש בדרך כלל למנוחה, להנאה ולטיול. אולם ישנם כאלה שהשבת עבורם היא הזמן המתאים לעשות דברים שלא הספקנו במהלך השבוע. פילוסופים יהודיים בני המאה הקודמת הבחינו והבדילו בין זמן פנוי לזמן מקודש כצורך ממשי של מצוות "אל תעשה".
עבור רבים המרגישים ניכור מהלכות אורתודוכסיות – השבת מאפשרת התחדשות והתבוננות פנימה אל תוך עצמנו, תוך הערכה לשפע של הטבע הקיים ממש ליד הבית והסביבה הקרובה.
במהלך השיחה נחשוב ביחד על מקומה של השבת בחיינו, זו המעניקה לנו פרספקטיבה אחרת אודות "האקולוגיה של האדם המודרני".

טיש לשבת שירה - הרב שמחה דניאל בורשטיין 
נלמד מפיוטי השבת, על לחניהם השונים. נשיר ביחד סביב השולחן, ודרך השירה נלמד על מקומנו בעולם, בטבע ובבריאה – הרצוי והמצוי. בין שיר לשיר נעיין גם בטקסטים, על-מנת למצוא את המשותף בינינו לבין הדורות שקדמו לנו.

 




מופעל באמצעות מעוף, מגוון אפקט